סוגי התרופות וההורמונים בIVF
IVF הוא תהליך טיפול נפוץ בשלב מתקדם של טיפולי פוריות ומבוצע לרוב כאשר מוצו אפשרויות קודמות כגון הזרעות או טיפול באיקקלומין או כאשר יש בעיה בזרע או במערכת הרבייה של האישה המצריכה זאת.
כדי ללמוד עוד על מה זה IVF תוכלו להיכנס למאמר הזה ובקרוב, מאמר שירחיב על הפרוטוקולים השונים של הIVF (פרוטוקול קצר, פרוטוקול ארוך וכו').
במאמר שכאן ארחיב דווקא על סוגי התרופות וההורמונים השונים הניתנים כחלק מתהליך הטיפול בIVF בפרוטוקולים השונים.
מאמר זה עוסק בפירוט הטיפולים הקונוונציונאליים אך במאמר הבא ארחיב עליו עוד גם מהזווית הסינית - ההסתכלות הסינית על תופעות הלוואי השונות שנוצרות בעקבות השימוש בתרופות וכיצד ניתן לטפל בהן ע"מ להשיג מצב של WIN WIN - לאפשר לתרופה לפעול בצורה אופטימלית ע"מ למקסם את האפקט של הטיפול בIVF אך במקביל, להפחית סיכונים ולטפל בתופעות ומצבים הפוגעים ומשבשים את פעילות המערכת, חלקם רציניים ביותר.
לפני שנדבר על התרופות, חשוב להבין קודם איך עובד המחזור החודשי. חשוב גם לעמוד על ההבדל בין מחזור לבין וסת כיוון שכיום משתמשים במילה הראשונה לתיאור שני המצבים. מחזור (Cycle) הוא הזמן שעובר בין וסת אחת (תחילת ימי הדימום) לבין השניה. הוא משתנה בין אישה לאישה כאשר הממוצע התקין עומד על 28 יום (מעט יותר או מעט פחות עדיין נחשב לתקין).
וסת (Menses) היא ההפרשה הדמית שיוצאת אחת למחזור כאשר רירית הרחם מתקלפת ונושרת. הוסת מסמנת את תחילת המחזור (Cycle) החודשי.
וממש לפני שאנו ממשיכים, רק עוד מושג אחד שלעיתים לא ברור עד הסוף - מהו ביוץ?
ביוץ הוא תהליך בו ביצית עוזבת את הזקיק (השק המכיל אותה) ואת השחלה ומחכה לזרע ע"מ שתתרחש הפריה. הביוץ מתרחש כ-14 יום לפני הוסת הבאה. ז"א במחזור של 28 יום, הביוץ יתרחש בדיוק באמצע (14 = 14 - 28), במחזור של 32 יום הביוץ יתרחש ביום ה - 18 למחזור (18 = 14 - 32) וכו'.
איך עובד המחזור החודשי - השחקנים הראשיים
המחזור החודשי נשלט ע"י ציר מרכזי של תקשורת בין שני צדדים חשובים - השחלות וההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח).
ההיפופיזה היא בלוטה קטנה הנמצאת במוח בערך כמה ס"מ מאחורי אזור האף. היא בלוטה אנדוקרינית וככזו, היא מפרישה הורמונים אל מחזור הדם ע"מ להשפיע על איזורים רחוקים יותר בגוף, וכך היא קשורה לפעילויות רבות מאוד בגופנו.
ההיפופיזה למשל אחראית על הפרשת הורמונים ייעודיים המגרים את פעילות בלוטת התריס וגורמים לה לשחרר הורמונים אחרים האחראיים על חילוף החומרים בגוף.
ההיפופיזה היא זו שמהווה גם את הצד העליון בציר "היפופיזה - שחלות" והיא מפרישה הורמונים אשר מגרים את השחלות לפעילות.
השחלות מהוות את הצד התחתון של הציר. הן מצויות בסמוך לרחם ואחראיות על גיוס זקיקים אשר בתוכם מבשילות אט אט ביציות. בסופו של תהליך זה, משתחררת ביצית ע"מ שתוכל להיות מופרית ע"י הזרע.
השחלות, דרך התהליכים שבתוכן, מייצרות גם אסטרוגן ופרוגסטרון, החשובים לעיבוי ושגשוג רירית הרחם וכלי הדם שבתוכה לצורך הכנת הרחם לקליטת הריון.
איך עובד המחזור החודשי - המחזור
כל מחזור מתחיל בעצם בוסת. יום הדימום הראשון נחשב לתחילת המחזור החודשי (אשר כאמור יכול לקחת גם יותר או פחות מחודש).
בוסת, רמות ההורמונים נמוכות. השחלות לא עובדות ואין גיוס זקיקים.
ההיפופיזה מזהה (באמצעות המוח וההיפותלמוס) שאין פעילות בשחלה.
בתגובה לכך היא משחררת הורמון הנקרא FSH - Follicle Stimulating Hormone - הורמון גירוי הזקיקים.
הורמון זה, כשמו כן הוא, מעורר את השחלה ומגרה אותה להתחיל לגייס זקיקים. מה זה אומר לגייס? מספר זקיקים מגיבים לגירוי ע"י ה FSH ומתחילים לתפוח ולגדול. הם משנים את גודלם במהירות ומתנפחים עוד ועוד.
בתוך תהליך זה הופכים חלק מהזקיקים להיות רגישים יותר ל FSH (המגיע מההיפופיזה) ולכן ממשיכים להתפתח בעוד אחרים אשר אינם רגישים מספיק נעצרים ומתנוונים. זהו בעצם תהליך סלקציה בו כמות הזקיקים המיועדים לביוץ הולכת ופוחתת במהלך שלב זה של המחזור עד שלרוב רק אחד נשאר והוא המתאים ביותר.
בסופו של תהליך, לאחר כ-14 יום (במחזור בן 28 יום מוסת לוסת), נשאר כאמור זקיק אחד (לרוב) גדול אשר מסמן להיפופיזה על מצבו. ההיפופיזה בתגובה מעלה הפרשה של הורמון נוסף - LH לרמות שיא ע"מ לגרום לביוץ (יציאה של הביצית מתוך הזקיק).
מתי יכולות להתרחש בעיות?
כאשר אחד מהצדדים בציר חשוב זה לא מתפקד כראוי ולא מגיב או "מדבר" עם השני. למשל, כאשר השחלה לא מגיבה לגירוי של ה FSH מההיפופיזה ואינה מגייסת זקיקים בעקבות הוראה ממנה (ע"י FSH), נראה רמות הולכות וגדלות של FSH בבדיקת דם אשר מראות כי ההיפופיזה "מנסה לקרוא" חזק יותר ויותר לשחלה ע"מ שתבצע את תפקידה (פעמים רבות זהו מצב של רזרבה שחלתית נמוכה עליה אכתוב בקרוב מאמר נוסף).
התרופות: מנגנוני הפעולה ושלבי השימוש
עכשיו, כשהבנו את הציר התקין המתרחש בגוף במחזור החודשי, נבין טוב יותר את מנגנוני התרופות השונות שניתנות בטיפולי IVF לאורך הפרוטוקולים השונים.
אפשר לחלק את הטיפול התרופתי עפ"י המיקום בציר בו משפיעות התרופות (צד עליון - היפופיזה או צד תחתון - שחלות) וגם עפ"י השלבים השונים של המחזור והטיפול.
נתחיל בחלוקה עפ"י איזור ההשפעה בציר.
תרופות המגרות את הצד של ההיפופיזה:
תרופות אלו נחלקות לשני סוגים:
אגוניסטיות (GNRH אגוניסט)- כאלו התורמות ומחזקות את פעילותה של ההיפופיזה בהפרשת FSH וLH אל השחלה.
בעיקרון, כיוון שהן מחזקות את הפרשת ההיפופיזה, תרופות אלו אמורות לגרום לגירוי השחלה ביתר שאת ע"מ לעודד אותה לגייס ולהבשיל זקיקים.
בפועל, התרופות אכן גורמות לעלייה גבוהה ברמת ההורמונים בימים הראשונים אך לאחר מכן, לדיכוי שלהם.
בהמשך, במאמרים העוסקים בפרוטוקולים השונים של הטיפול (פרוטוקול ארוך, פרוטוקול קצר וכו') נבין מדוע זה דווקא חשוב וחיובי.
התרופות המוכרות הן דקפפטיל, סינרל ובודרלין.
אנטגוניסטיות (GNRH אנטגוניסט) - תרופות החוסמות את פעילות ההיפופיזה ומונעות ממנה להפריש FSH וLH לצורך גירוי השחלה. במאמרים העוסקים בפרוטוקולים שונים של IVF נראה מדוע, בפרוטוקולים מסוימים, ייעשה שימוש דווקא בטיפול מסוג זה.
התרופות המוכרות הן צטרוטייד, אורגלוטרל.
תרופות המגרות את הצד של השחלה:
גונדוטרופינים - תרופות המכילות FSH ו LH (מנופור, מנוגון או פרגובריס) או רק FSH (כמו גונל F או פיוריגון) או LH (לובריס) אשר יוצרות גירוי של השחלה "מבחוץ", בלי שההיפופיזה עושה זאת מבפנים.
ע"י שימוש בגונדוטרופינים ניתן לגרות את השחלה לגייס ולהבשיל את הזקיקים. בטיפול, תרופות אלו בשימוש בשני מצבים עיקריים: 1) במצבים בהם יש בעיה גופנית פנימית לעשות זאת 2) במצבים בהם רוצים לבטל ולעכב את המנגנון הגופני הטבעי ולשלוט בעוצמה שלו ע"י משחק עם מינוני התרופות.
התרופות נחלקות גם בתפקודן עפ"י שלב הטיפול:
תרופות המעודדות ביוץ:
תרופות אלו ניתנות כאשר גודל הזקיקים שנצפה במעקב הזקיקים מספיק ע"מ לייצר ביוץ ולשאוב את הביציות.
התרופות ניתנות בהתאם לפרוטוקול, וגורמות לביוץ תוך 36 שעות בד"כ. השאיבה, תתבצע לפני כן ע"מ לאסוף את הביצית הבשלה לפני שהוא חורגת מן הזקיק.
שם: אוביטרל
** הערה - קיימים מקרים בהם ייעשה שימוש בתרופות אגוניסטיות (כמו דקפפטיל) המגרות את ההיפופיזה להפריש LH וFSH. זו אותה תרופה שהוזכרה קודם לכן ככזו המעודדת בתחילה את ההיפופיזה ולאחר מכן גורמת לדיכוי שלה. הסיבה לשימוש בה פה הוא דווקא בשביל החלק המעודד ומגרה היפופיזה שלה - שימוש בה יגרום להיפופיזה להפריש כמות גדולה של LH שיכולה לייצר ביוץ (אמרנו קודם לכן שביוץ קורה כאשר חלה עליה משמעותית בLH).
תמיכה אסטרוגנית / פרוגסטרונית:
שמות: אסטרוגן - אסטרופם, פרוגינובה. פרוגסטרון - דופסטון, פרוברה.
התרופות האסטרוגניות ניתנות בעיקר לצורך תמיכה ברירית הרחם במצבים של לפני החזרת עוברים מוקפאים או אחרי החזרת עוברים לצורך תמיכה. בתמיכה הכוונה היא לעזרה לגוף ע"מ שרמות הפרוגסטרון והאסטרוגן לא יצנחו, רירית הרחם תישאר איתנה ולא תופיע וסת ובעצם - חוסר היקלטות. בנוסף, הן יכולות להינתן גם בשלב גיוס הזקיקים (השלב שלאחר הוסת) בעיקר כשרירית הרחם דקה.
התרופות הפרוגסטרוניות ניתנות ע"מ לתזמן את פרוטוקול הטיפול בנשים שלא מקבלות וסת בזמן והן מסוגלות, כ5 - 7 ימים לאחר הפסקתן לייצר וסת.
התרופות יכולות להינתן גם כתמיכה נוספת וצמצום הסיכון להפלה בשליש הראשון של ההריון והן נילקחות עד השבוע ה-9 לערך.
ניתן לראות גם לקיחה בצורה של נרות ואגינליים (אנדומטרין, קרינון, אוטרוגסטן) או כזריקות (ג'סטון, פרונטוגסט, פרגסטרון ריטארד ועוד).
תרופות וטיפולים נוספים:
גלולות למניעת הריון - שמות: גינרה מינולט, הרמונט, יסמין, פמינט
ניתנות פעמים רבות כחלק מטיפולי פוריות ע"מ לתזמן את הטיפול במקרים בהם יש צורך טכני כזה או אחר (האישה אינה בארץ למשל) ורוצים לתזמן את מועד התחלת הפרוטוקול.
הסיבות הנוספות שבגינן יכולות להינתן גלולות כחלק מטיפול הן:
דיכוי פעילות השחלה לפני תחילת הטיפול ע"מ לתת לה לנוח - בטיפולים חוזרים ונשנים עם גונדוטרופינים, עלולות להיווצר בשחלה מעין ציסטות ("ציסטות פונקציונאליות"). ציסטות אלו נוצרות גם במחזור החודשי הטבעי אך בגירוי החזק של ההורמונים הן יכולות לגדול. הפסקת פעילות השחלה ע"י הגלולות מאפשרת מנוחה וספיגה מחודשת של הציסטות לפני מחזור טיפול חדש.
לעיתים ע"מ להפחית רמות פרוגסטרון בתחילת המחזור
יצירת אחידות בגודלי הזקיקים הגדלים עקב מתן הגונדוטרופינים - בעיקר במצבים בהם המחזורים קצרים ותהליך גיוס וגדילת הזקיקים מתחיל עוד לפני הוסת.
עפ"י מחקרים מסוימים, קיימת לפעמים תוצאה טובה יותר בטיפולי פוריות ותגובה טובה יותר לגונדוטרופינים לאחר מתן גלולות.
איקקלמין
תרופה ותיקה הניתנת בד"כ בשלבים מוקדמים יותר של טיפולי פוריות, לפני הגעה לתהליך IVF ונחשבת לתרופה המעודדת ביוץ.
האיקקלמין חוסמת את השפעת האסטרוגן על ההיפופיזה ובכך גורמת לה לחשוב ש"אף אחד לא עובד בשחלה".
כתגובה, היא מגבירה את ההפרשה של ה FSH והLH שגורמים לשחלה לפעול בצורה חזקה יותר לצורך גיוס והבשלת זקיקים עבור ביוץ.
הטיפול ניתן בנשים בהן קיימת בעיית ביוץ או כאשר קיים אי פריון מסיבה לא ידועה.
לתרופה לעיתים תופעות לוואי כגון יצירת רירית רחם דקה יותר. הסיבה לכך היא שבנשים מסוימות, חסימת השפעת האסטרוגן לא נעשית רק בהיפופיזה אלא גם ברירית הרחם אשר זקוקה לאסטרוגן ע"מ לשגשג. המצב הפיך כמובן ובהפסקת הטיפול לרוב חוזר לקדמותו.
לסכום והמשך קריאה
תרופות המשמשות לטיפולי IVF פועלות על חלקים שונים של מערכת הרבייה הנשית והציר ההורמונלי העיקרי שבו (היפופיזה-שחלה).
מטרת הטיפול היא לקחת את המנגנון הטבעי, זה האמור לייצר זקיק וביצית אחת כל חודש, ולהגדיל אותו פי כמה וכמה. להגיע ל8 - 10 - 12 ואף יותר זקיקים המכילים ביצית בשלה כל אחד.
זאת ע"מ שיהיה אפשר לשאוב את הביציות הללו ולנסות לשפר את המשך התהליך הטבעי שלהן - הפרייה וגדילה ראשונית של העובר, במעבדה.
יש לזכור כי בעוד שתהליך זה אכן מעלה את סיכויי הכניסה להריון, הוא לא חף מבעיות וקשיים.
השימוש בתרופות השונות והתהליך כולו עלול להעמיס על הגוף (ועל הנפש בוודאי) ולייצר שלל תופעות לוואי. חלקן לא נעימות וחלקן אף מסוכנות.
במאמר הבא שכאן ארחיב מעט על התופעות השונות העלולות לעלות במהלך פרוטוקול טיפול IVF כזה או אחר. שם נראה גם את החשיבות הקריטית של שילוב הטיפול הסיני ואת יכולתו הטובה במינון ומיתון התופעות הנ"ל כמו גם תמיכתו בתהליכים החשובים השונים ויכולתו להגדיל את סיכויי הכניסה להריון והצלחת הטיפול כולו.
הכל במאמר הזה
רוצה להתייעץ? נמצאת בטיפולי פוריות ורוצה לבחון אפשרות לחיזוק ואיזון התהליך באופן טבעי?
צרי קשר ונשוחח. תום 0506818590
עמוד הפייסבוק שלי: תום רוטנברג - רפואה סינית מסורתית
או בדף הבא: הטיפול בבעיות פוריות וליווי תהליכי IVF
Comments