אל תסתפקו ב 75% - הטיפול בקרע במיניסקוס

"אני לא חושבת שאוכל לקפוץ עוד על רגל אחת" אמרה לי מטופלת שעברה קרע במיניסקוס ולא יכלה ללכת ללא קביים וכעת, 3 חודשים אחרי היא אפילו כבר רצה כמה מאות מטרים ללא קושי.

את ל' פגשתי לראשונה לפני 3 חודשים כאשר הגיעה אלי עם קרע במיניסקוס שארע באימון ריצה.

"הרגשתי שאני משתפרת ולכן סיימתי ריצה בספרינט מהיר מאוד. לא עשיתי את זה קודם כבר שנים וכנראה שהגזמתי. הרגשתי קנאק חזק בברך והכאב הגיע בהדרגה עד למצב שלא יכלתי ללכת. הברך התנפחה מאוד ולא יכולתי לזוז"

כיוון שלא ששה להיכנס לניתוח ברך, הגיע ל' אל הקליניקה לצורך טיפול ושיקום הברך.

לא אלאה בפרטי הטיפול כיוון שלא בכך עוסק הפוסט.

ממשפט הפתיחה ניתן להבין כי לאורך התקופה חל שיפור יפה במצב הברך וכי כיום, 3 חודשים אחרי, ניתן לומר כי ל' נמצאת במצב של כ75% שיפור.

75% שיפור, וזו בדיוק הבעיה!

אל עבר הלא נודע

רואים בתמונה את המפה? שמים לב שהיא מחולקת לאזור מואר ואזור כהה בו לא רואים כלום?

פעם, בשנות התשעים, שעתם היפה של משחקי האסטרטגיה למחשב, יצאו סוגים רבים של כותרים בהם היה עליך לפקד על צבא כזה או אחר.

במהלך המשחק התחלת עם שטח קטן ומעט משאבים והיה עליך להרחיב את תחומי שליטתך.

השטח שהיה גלוי היה מואר במפה בעוד ששאר המפה, האזורים אותם לא גילית היו כהים.

בד"כ היה נהוג לשלוח טנק, ג'יפ, אביר או חללית (תלוי במשחק ובדמויותיו) אל עבר הלא נודע ע"מ לגלות עוד משאבים, תוואי שטח, נקודות אסטרטגיות וכמובן – את בסיס האויב.

ככל שהמשחק התקדם, נחשף בפניך עוד ועוד והשטח הכהה עד למצב בו כל "העולם" היה גלוי.

כשהכל גלוי, ניתן לפעול בצורה הנכונה ביותר ע"מ לתכנן את הכיבוש ואת הניצחון.

כשל' הגיעה אלי היא הייתה במצב ההתחלתי של המשחק. טווח התנועה שלה היה מוגבל ביותר והיא יכלה לבצע מספר תנועות מצומצם.

המפה התנועתית שלה הייתה ברובה "לא נודע". היא לא ידעה אם תוכל להרחיב אותה וחשוב מכך – עד לאן תוכל להגיע.

כשהתחלנו לעבוד המפה התרחבה עוד ועוד. הליכה הפכה אפשרית אך עם קושי, לאחר מכן לא קשה בכלל.

עליה במדרגות עם כאב הגיעה כבר בשבוע השני וברביעי כבר הייתה קלה.

ריצה לא באה בחשבון עד לחודש השני אך ברגע ש"התגלתה" במפה, נפתחה עוד ועוד.

וכך, תנועות אשר היו בגדר בלתי אפשרי הפכו אט אט לחלק מהיום יום.

בואו נחזור אל ה75% - מה הבעיה עם זה בעצם?

גילוי של 75% מהמפה ובתוכם אפילו את בסיס האויב מאפשר בהחלט גמישות אסטרטגית וטקטית.

אנו רואים הרבה וניתן לתכנן את מהלך הכיבוש.

באופן לא מפתיע, אכן ב75% מהמקרים הכיבוש יצליח וננצח את המשחק.

מה קורה אבל ב 25% הנותרים? אנחנו בעצם לא יודעים.

לא יודעים כי לא גילינו.

לא דחפנו את עצמנו לגלות מה מסתתר שם, בחלקים האחרונים הלא ממופים.

מה אם שם מצוי המשאב שיעזור לנו לנצח את המלחמה? מה אם שם התמקם אויב נוסף שמתכנן לצאת למתקפה ברגע שנרוקן את בסיסנו כדי לצאת בעצמנו לכיבוש האויב הראשון?

75% מספיק ב 75% מהמקרים.

למרבית התנועות של' עושה זה מעל ומעבר.

בשביל לקום בבוקר, להיכנס לרכב, ליסוע למשרד, לשבת מול המחשב או מידי פעם להסתובב קצת זה בסדר גמור. כל הפעולות האלו שייכות לשלבים הראשונים של גילוי המפה. איי שם באזור ה 30%, 40%, 50%.

ל' בהחלט תסתדר עם 75% בפעילויות שמצריכות 50% בסה"כ.

אבל מה יקרה אם תרצה יותר? מה יקרה אם תרצה לחזור לרוץ בצורה מקצועית?

בנוסף, מה יקרה אם היא תסתפק במה שיש, לא תרצה יותר אבל תידרש לכך? מה יקרה אם בעוד חצי שנה, בדרכה אל הרכב, תדרוך ל' בשלולית ותחליק?

הברך תאלץ להינעל ולהחזיק אותה בזווית חדשה, לא מוכרת. להפעיל כוח חזק במהירות ובצורת פעילות שמזכירה לנו 95% דרישה מיכולות הברך. לא 75%.

מה יקרה אז?

מה שיקרה הוא שהברך התקינה ב 75% שמספיקה ל75% מהמקרים לא תספיק למצב הזה שקורה רק ב 5% מהמקרים ביום יום אבל מצריך 95% תפקוד ברך.

הברך לא תעמוד בעומס המופעל עליה ע"י ההחלקה בשלולית ותקרוס שוב. קרע נוסף, רצועה, פגיעה חזקה יותר. הכל אפשרי במצב שכזה.

ואז – תהליך השיקום קשה בהרבה.

מדובר בפציעה חוזרת והקושי להגיע אז ל 100% גדול עוד יותר.

כשאתם עושים תהליך שיקומי כלשהו, בשלב הראשון קיימת מגבלה גדולה. מגבלה זו נפתחת לאט לאט ותנועות חדשות-ישנות חוזרות להיות חלק מהרפרטואר התנועתי.

כשאתם מגיעים למצב בו כבר "נוח", 80%, זה בדיוק השלב לאתגר.

לגלות עוד ועוד מהמפה, לשלוח שליחים אל קצוותיה – לבחון את עצמך בעוד תנועות, גם כאלו שאינן בשגרה. אם ניקח את דוגמת הברך? עמידה על רגל אחת, קפיצה על רגל אחת, ניתורים לגובה ולמרחק. אין סוף תרגילים (תוכלו להיעזר במדריך הברכיים בעמוד המדריכים המצולמים כאן).

את כל אלו כמובן חשוב לבצע כחלק מתהליך שיקומי ותחת הדרכה צמודה! חשוב לא לפעול לבד ללא השגחה משתי סיבות.

1. לא תמיד ניתן לזהות מתי בדיוק זה 80%

2. יש תרגילים שמתאימים ל 80% ויש שמתאימים ל 97%. גם כאן האימון חייב להיות הדרגתי ולהתאים בדיוק לנקודה בה נמצא הגוף.

אל תסתפקו במועט!

בואו נחשוב על זה מכיוון אחר.

כשל' הגיעה לטיפול היא לא יכלה ללכת. מעבר לטיפול הנהדר שאני תמיד מבצע :) , איך הצליחה ל' ללכת, לעלות מדרגות, לרוץ קצת וכו'?

היא התאמנה על זה.. יום יום. מה ז"א התאמנה? האם היא במודע יצרה תרגילים לפיתוח ההליכה והמדרגות?

כחלק מהטיפול כן, אבל זה לא העניין.

ל' הצליחה ללכת כי הליכה היא פעולה בסיסית שהיא חייבת לעשות ולכן היא דחקה בעצמה להגיע מה-5% תנועה בהם היא התחילה אל עבר ה 30% שמאפשרים הליכה.

ל' גרה בקומה 2- ולכן חייבת לעלות ולרדת מדרגות כדי לצאת החוצה. בכל פעם שיצאה נלחמה ל' במדרגות עד שלאט לאט ניצחה אותן וזה הפך קל יותר ויותר.

המדרגות הצריכו 50% תנועה ושיפור וכך השיגה אותם.

ל' גרה ברחוב בו קיימת עליה עד לתחנת האוטובוס ממנה נוסעת לעבודה. עכשיו במיוחד, כיוון שהיא זזה לאט יותר, הייתה חייבת להרגיל את עצמה לרוץ קצת בעליה כדי להספיק לאוטובוס וכדי לא לאחר לעבודתה.

כך "התאמנה" ל' ללא ידיעתה גם על ריצה ועליה, נאבקה בקשיים וכבשה אותם.

היום, ב-75% כאשר מאחורי כיבוש יעדים כמו הליכה, מדרגות וריצה, אנו מציבים יעדים חדשים בטיפול. כאלו המצויים עמוק בתוך החלק הכהה של המפה, זה שטרם התגלה.

ל' עובדת על עמידה וקפיצה על רגל אחת, בעיטות אל כרית מזוויות שונות, דילוגים, קפיצות כוח ועוד.

עד שנגיע אל מפה מוארת לחלוטין, ללא כתם כהה אחד.

סובלים? כואבים? צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ ואבחון ובניית תהליך שיקום עבורכם.

תום 0506818590

#דיקור #מיניסקוס #קרעבמיניסקוס #ברכיים