נוירופסיכולוגיה והנפש הסינית
לפני כמה שנים, בתקופת לימודיי באוניברסיטה הפתוחה, אחד מהקורסים שלקחתי נקרא "פסיכולוגיה
פיזיולוגית".
קורס זה עוסק ביסודות הפיזיולוגיים של הנפש והפסיכולוגיה.
או במילים אחרות - למה החיבור של הכבלים אצלנו במוח יוצר את מי שאנחנו ו - האם שינוי החיבורים בין הכבלים ייצור אדם אחר עם התנהגויות אחרות ואופי אחר.
חישבו על כבל חשמלי שמחובר לכבל חשמלי אחר. מעבר של זרם חשמלי בכבל האחד יעבור גם דרך הכבל השני ויגרום לנו להרים את היד.
אם נחבר אבל במקום הכבל השני כבל שלישי, מעבר של זרם בכבל האחד יעביר זרם דווקא בכבל השלישי ויגרום לנו להרים את הרגל.
בתוך הקורס למדנו המון על המוח ומערכת העצבים מטבע הדברים.
זה היה קורס מרתק! מעמיק ועד היום מבחינתי נחשב לקורס הטוב ביותר שעשיתי!
גישה אחת זכורה לי במיוחד מתוך לימודיי בקורס והיא התיאוריה של החוקרים ג'יימס ולאנגה המוכרת גם בשם התיאוריה האינטואיטיבית. בתמונה אגב אנו רואים את וויליאם ג'יימס, אחד מצמד החוקרים
הסיבה לכך שגישה זו זכורה לי במיוחד היא שהיא בעצם דומה מאוד לתפיסה הסינית את המושג רגש.
אסביר:
לרוב אנו חושבים שהרגש קודם לתגובה הגופנית.
אני רואה נמר ברחוב, אבהל ואז אתחיל לברוח.
או בהצגה פשוטה יותר: נמר (גירוי)- - > בהלה (רגש)- - > בריחה (פעולה).
גישתם של ג'יימס ולאנגה טוענת בדיוק את ההפך - רגש הוא תגובה ופרשנות של המוח למה שקורה בגוף ברגע מסוים.
ובהצגה פשוטה כאן: נמר (גירוי) - - > בריחה (פעולה) - - > בהלה (רגש).
אני מודה שבהתחלה, כשנתקלתי בתיאוריה הזו, הדברים נשמעו לי לא הגיוניים.
הרי כשאני רואה משהו, אני מרגיש תחושות לגביו ומחליט אז כיצד אפעל.
הישארו בספקנות עוד קצת וקיראו את ההסבר ל"איך זה עובד". אחריו אני בטוח שהרבה מהשאלות והתהיות יענו.
אז...
איך זה עובד?
כאשר אני רואה נמר, המוח שלי קולט את הגירוי החיצוני ומתרגם אותו למושג של איום.
בשלב הזה נדלקות 3 מערכות:
1) עצבית - אזורים מסויימים במוח מתחילים לעבוד בצורה חזקה יותר. אלו אזורים שקשורים לתגובה רגשית ופיזית לאיום.
2) הורמונאלית - המוח ידרוש מהבלוטות השונות לשחרר הורמונים מתאימים. אדרנלין ישתחרר לזרם הדם, קורטיזול, הכל כדי להכין את הגוף להתמודדות עם האיום.
3) התנהגותית - תגובות ה FIGHT, FLIGHT או FREEZE שלנו. תגובות הישרדותיות שמטרתן להתמודד עם איום. כל אחד מחווט לתגובות אחרות במצבים אחרים. חלק מהאנשים יברחו כתוצאה מההתקלות בנמר, חלק יעמדו על רגליהם האחוריות ויסתערו אל הקרב איתו וחלק, חלק יקפאו במקום.
מעניין לראות שתגובות אלו הן תגובות אבולוציוניות ששרדו והוכיחו את עצמן.
לברוח מאיום היא תגובה מובנת מאליה, להלחם בו גם כן, אבל גם הקיפאון נועד כדי לצמצם את האפשרות שהנמר יראה אותי. אם לא אזוז, אולי הוא לא ישים לב.
תגובות אלו עברו ועוברות עידון והתאמה לסיטואציות חדשות אותן אנו תופסים כאיום.
בעבר היה זה נמר שגרם לי לקפוא. היום, גם בויכוח פשוט יתכן ואשאר ללא מילים (ורק אחר כך, בלילה, במקום לישון, אשחזר את הסיטואציה פעמים רבות ואחשוב מה הייתי צריך להגיד).
אבל איפה היינו... אה כן, ג'יימס ולאנגה, החוקרים והתיאוריה שלהם לגבי הרגשות.
אז - אם במצב רגיל, אנחנו חושבים שכשאנחנו מרגישים משהו הגוף מגיב (נמר->בהלה->בריחה - זוכרים?) צמד החוקרים הנ"ל טען בדיוק את ההפך.
המוח שלנו כאמור עסוק כל הזמן בניטור המצב הגופני.
כמה קורטיזול יש בדם, מה קצב הלב, מהי טמפ' העור וכמה סוכר נכנס לתאים.
כשאנחנו רואים את הנמר, המוח קולט את הגירוי ו3 המערכות שהזכרנו קודם נכנסות לפעולה (עצבית, הורמונאלית, התנהגותית).
אותו מוח, שכל הזמן מנטר את פעילות הגוף שם לב פתאום ש - קצב הלב עלה, רמת הקורטיזול והאנדרנלין בדם עלתה, הטונוס השרירי התגבר והידיים והרגליים תוך כדי ריצה.
כל ה"תסמינים" הללו מוגדרים אצלו תחת הכותרת - "פחד".
ואז, כאשר כל התסמינים הללו מופיעים יחד, המוח משדר ומייצר בתודעה שלנו את התחושה הזו - פחד.
לכן - אנחנו לא מפחדים כשאנחנו רואים את הנמר. אנחנו מפחדים חלקיק שנייה לאחר מכן כשאנחנו כבר תוך כדי ריצה, תוך כדי תגובה.
אפשר להגיד שרגש הוא בעצם ה"מסקנה" שהמוח מגיע אליה כשהוא מזהה כל מיני שינויים בגוף.
אם הרגשתם משהו, זה כנראה כי חלקיק שנייה לפני כן, המוח שלכם ראה שמשהו השתנה בגוף ונתן לזה כותרת.
זה נשמע מוזר, הזוי אפילו, אבל העניין נבדק ונחקר בצורה מעניינת במיוחד.
החוקרים נעזרו באנשים שסבלו משיתוק מעמוד השדרה הצווארי ומטה, כשזה שהתפתח בעקבות תאונה או מחלה.
הסברה הייתה שאם המוח לא מקבל מידע מהגוף בגלל השיתוק, הרי שהרגש יהיה שונה ומופחת ואכן כך היה!
לא ארחיב בפרטים אך שווה לקרוא!
ואיך כל זה קשור לנפש הסינית?
ובכן, הרפואה הסינית מגדירה את הדברים בצורה דומה מאוד.
גישתם של שני החוקרים הנ"ל טוענת בעצם שמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על התשדורת ביננו לבין הגוף הוא בעצם הפוך.
זה לא - המוח מרגיש ואז הגוף מגיב אלא - הגוף מגיב וזה עולה אל המוח ואז הוא מרגיש.
ברפואה הסינית, הנפש נחשבת גם כן ל"תגובה" של הגוף.
הנפש היא חלק בלתי נפרד מהגוף. היא ביטוי גופני או פעולה של האיברים הפנימיים ממש כמו ראייה, עבודה של מערכת העיכול או הרמה של היד.
יותר מכך, הנפש עצמה מחולקת לחלקים כאשר כל אחד מהם הוא ביטוי של איבר או מערכת אחרת.
* החלק שאחראי על החשיבה וההכרה * החלק שאחראי על הרפלקסים הגופניים והחיבור לגוף * החלק שאחראי על התכנון והראייה למרחוק * החלק שאחראי על כוח הרצון הבסיסי לחיים.
כל אחד מהחלקים משויך לאיבר ומערכת אחרת.
לפני שנרחיב, חשוב להבין קצת יותר לעומק ולהכיר את העקרון הזה ברפואה הסינית, החלוקה ל 5 מערכות והביטויים שלהן. עקרון זה נחשב לבסיסי ביותר בתפיסה הסינית את הגוף: קיימות 5 מערכות עיקריות אשר לכל אחת מהן ביטוי תפקודי, אזורי, רקמתי, חושי, נפשי, רגשי וכו'.
למשל - הכליות אחראיות על משק המים בגוף (תפקוד), קשורות לגב התחתון ולברכיים (אזור), קשורות לעצמות (רקמה), קשורות לשמיעה (חוש), קשורות לכוח הרצון בסיסי לחיים (נפשי) וקשורות לפחד (רגש).
הכבד לעומת זאת קשור לויסות התנועה החופשית של הצ'י, הדם והנוזלים בגוף, קשור לגידים ולרצועות, קשור לראייה, קשור ליכולת תכנון ויצירותיות וקשור לכעס.
בעוד שיש התייחסות אל הנפש כ"נפש" ולבעיות בה כ"הפרעות נפשיות", הטיפול בה ברפואה הסינית עובד בצורה דומה בטיפול כמו בכל בעיה אחרת והיא:
איזון וויסות בין היין והיאנג של הגוף - התנועה, החום, הפעילות אל מול תמציות הגוף וחומרי ההזנה שלו.
בהפשטה של העניין, אם נעשה פעילות גופנית מאומצת מאוד אבל לא נקפיד לישון, לאכול ולשתות כמו שצריך, נתחיל להרגיש חולשה, נטה להיפצע יותר ולא נוכל להמשיך להתאמן.
חישבו על האיזון הזה אך בצורה רחבה בהרבה, כזו שנוגעת לכל דבר שאנו עושים ביום יום, מודע או לא מודע.
הטיפול בנפש אם כן הוא לא שונה.
הפחתת הגורמים הגופניים שמפריעים לנפש כמו למשל חוסר איזון במערכות שונות (מערכת העיכול, שינה, כאב וכו') לצד חיזוק יכולתו של הגוף לעגן ולהזין את הנפש תייצר מצב בו תגובת הגוף (והנפש) אל הסביבה היא שקולה ומתונה יותר.
תפיסת הסביבה היא נוחה יותר, יש יותר "חבל" כדי לנהל את סיטואציות ברוגע.
ויסות הנפש ע"מ שנוכל להתאים עצמנו לדרישה הסביבתית בצורה טובה יותר, מתבצע בצורה זהה לויסות הגוף.
גם כאן, הפחתת תופעות המחזור, הקלת הגזים והנפיחות בבטן, הורדת המיגרנות או טיפול בכאב הגב המציק יאפשרו לנו להגיב לסביבה בצורה אופטימלית.
שימוש בדיקור סיני, צמחי מרפא, כוסות רוח וטווינא נועד לאזן ולווסת את תפקוד הצ'י באברי ובמערכות הגוף השונות.
בעבר, איזון וויסות זה היה עוזר לי לייצר את התגובה הטובה והמותאמת ביותר כאשר אני רואה נמר פתאום.
היום, היא תעזור לי להכיל את הסיטואציה, את הויכוח, את הסטרס מהמשרד, בצורה נינוחה יותר. אולי אפילו כזו שתאפשר לי להוציא את משפטי המחץ שלי בזמן אמת בויכוח ולא אחר כך, בניתוח שאחרי שקורה איכשהו תמיד לפני שהולכים לישון.
Коментарі