סימנים אדומים? לא רק! כל מה שרציתם לדעת על כוסות רוח ופחדתם לשאול
מה זה בכלל "צנצנות שואבות"
כוסות רוח היא שיטת טיפול מסורתית בת אלפי שנים העושה שימוש בהנחת כוס דמוית צנצנת על העור, תוך יצירת תת לחץ של אוויר (ואקום) בתוך הכוס ע"מ לגרום לשאיבה של העור והרקמה עליה מונחת הכוס.
הכוסות היו בשימוש נרחב במקומות רבים בעולם העתיק –מצרים, יוון העתיקה, סין, המזרח התיכון ועוד.
נמצאו אף עדויות שמראות שימוש בכוסות הרוח כבר בשנת 3000 לפנה"ס.
בסין נקרא הטיפול בכוסות רוח גם טיפול בצנצנות שואבות (XI TONG LIAO FA) או שיטת הקרן (JIAO FA) ע"ש קרניים של שור או אייל בהן היו משתמשים במקום הכוסות.
האיזכור הקדום ביותר לכוסות הרוח קיים בספר – 52 מרשמים למחלות (WU SHI ER BING FANG) שנמצא בקבר באתר הארכיאולוגי מא וואנג דוי מתקופת שושלת האן (סביבות 200 לפנה"ס).
השימוש הנפוץ הוא בכוסות זכוכית או פלסטיק אולם קיים שימוש גם בכוסות במבוק וחרס. (כוסות הבמבוק נפוצות בדרום סין – כיוון שקל לגדל ולשמור על הבמבוק).
מה הן עושות בעצם?
כוסות הרוח מונחות על גבי העור ויוצרות ואקום. בכך הן מבצעות שאיבה עדינה של העור כלפי הכוס.
בצורה הקלאסית, משאירים את הכוס מספר דק' על העור (בצורה שאינה כואבת כלל).
השאיבה מאפשרת שבירה של כלי דם קטנים וניתוק של איזורי הידבקות מקומיים ושטחיים. פעולה זו מעודדת את הגוף לתקן את האיזור ולשפר את זרימת הדם והנוזלים בו.
שיפור זה מאפשר ריכוך של האיזור, חימום שלו, הרפיה שלו ושחרור.
מעגל הכאב
קחו למשל שריר תפוס - גב עליון או תחתון לצורך הדוגמא.
השריר התפוס מכווץ ולוחץ על כלי דם שעוברים בתוכו ובקרבתו - - - > לחץ זה גורם לזרימת דם לקויה אל השריר - - - > זרימת הדם הלקויה לא מאפשרת הזנה של השריר בחמצן וחומרים חיוניים ומנגד, לא מאפשרת פינוי פסולת - - - > השריר אינו מקבל את מה שהוא צריך ולכן נתפס עוד יותר.
וכך המעגל חוזר על עצמו!
הטיפול בכוסות רוח מאפשר פתיחה של השריר התפוס ע"י משיכה של העור והקרמות מעליו, הבאה של דם אל האיזור וחימומו ובכך - כוסות הרוח מסוגלות לשבור את מעגל הכאב.
האם תמיד נשאר סימן אדום?
התשובה היא לא! הסימן האדום הוא תוצר של שימוש בטכניקה ספציפית קלאסית של כוסות רוח והיא - השארת הכוסות (כפי שכתבתי קודם לכן).
במידה ומבצעים את הטכניקה הזו יכול בהחלט להשאר סימן אדום ממש כפי שרואים אצל ספורטאים באולימפיאדה.
חשוב לזכור 2 דברים:
1) הסימן אינו כואב ועובר מעצמו תוך מספר ימים. לעיתים אדם אינו יודע כלל שיש לו סימן עד שלא שואלים אותו לגביו.
2) הסימן האדום מראה שהאיזור עבר טיפול ומעורר את הגוף לתקן את האיזור - לכן הוא בהחלט חלק חיובי ביותר בתהליך הטיפול.
אילו עוד טכניקות יש לביצוע כוסות הרוח?
חוץ מטכניקה ההשארה עליה הרחבנו קודם לכן ובה משאירים את הכוס למשך מספר דק' על איזור מסוים ליצירת שטף דם מקומי - סימן אדום. קיימות שיטות נוספות. בסירטון אני מדגים חלק מן השיטות עליהן תוכלו לקרוא כאן:
כוסות הולכות / בתנועה - שיטה אפקטיבית ביותר לטיפול בכאבי שרירים גדולים בגב או בעורף. בשיטה זו מורחים מעט שמן על העור, יוצרים את הואקום בכוס ומצמידים אותה אל האיזור עליו רוצים לעבוד. לאחר שהכוס מונחת על הגוף מבצעים משיכה שלה לאורך השריר התפוס. כך אפשר ממש למשוך אותו ולמתוח אותו לכל אורכו.
כוסות FLASH / נשיקות - בשיטה זו אנו מייצרים ואקום בתוך הכוס ומניחים אותה על העור אך מיד מוציאים אותה. לאחר מכן עושים זאת שוב ושוב כך שהכוס בעצם נוגעת בעור, שואבת לשניה ומיד מנותקת ממנו.
שיטה זו טובה מאוד לאיזורים עדינים יותר (כמו הפנים במצבי כאב בפנים או שיתוק בפנים - פאציאליס), בבטן (כטיפול שמלווה טיפול להרזייה עליו תוכלו לקרוא כאן) או במצבים בהם רוצים לחמם את האיזור ולעבוד בצורה עדינה.
כוס מעל מחט - מטפל בדיקור סיני יכול לבחור לדקור בנק' מסויימת ומעליה לשים כוס רוח. כוס הרוח על נקודת הדיקור תגביר את אפקט שיכוך הכאב והרפיית השריר ולכן טכניקה זו טובה בעיקר למצבי כאב ותפיסות אקוטיים וחמורים במיוחד (כאב גב תחתון ותפיסות קשה, צוואר תפוס וכו') אך גם למצבים כרוניים יותר ותקועים (כתף קפואה למשל).
הקזת דם - מהטיפולים בעלי השם המאיים אך בפועל, מהעדינים ביותר שיש. בהקזת דם עושים שימוש במחט מיוחדת אשר בדקירה קלה יוצרת פתח קטן. על פתח זה ניתן לשים כוס רוח ע"מ לשאוב כמה טיפות דם.
נשמע קשה או כואב אך בפועל הטיפול כמעט ואינו מורגש ולרוב יוצר הקלה מיידית במצבי כאב חריפים.
כוסות רוח נחשבות לאחד מסוגי הטיפול הבטוחים והיעילים ביותר! פשטותו ויעילותו הרבה מאפשרת שימוש בכל מצב ולכל בעיה כמעט.
בשנים האחרונות כוסות הרוח מהוות חלק בלתי נפרד מהקליניקה שלי כאשר מעל ל 90% מן הבעיות שאני רואה מטופלות גם על ידן.
רוצים להיות מופתעים ולדעת באילו מצבים עליהם לא חשבתם אפשר לעזור עם כוסות רוח? קראו את המאמר הבא
Comentários