בדיקת החמץ? בדיקת החמוץ שבטיפול ושיקום מכאב
הנה הגיע שוב הפסח (חג שמח!!) וכבכול שנה, לאחר שסידרנו, ניקינו, איווררנו ורחצנו, יש עוד משהו אחד
שנותר לעשות – בדיקת חמץ.
עלינו להסתובב בבית עם נר ונוצה לחפש איפה הו איפה מתחבאות שאריות החמץ האחרונות.
כשנמצא אותן, נוכל להיפטר מהן ואז – הבית יהיה מוכן.
יש משהו במנהג הזה של לא לוותר, להמשיך ולחפש היכן מסתתר החמץ, להאיר את האור עליו, לסלקו. יש כאן לקח או שיעור ללמוד, נוהג שעלינו לאמץ גם בגופנו או בנפשנו. ללמוד וליישם בעיקר כאשר אנו מחלימים ממצב או בעיה כלשהי, מכאב ומחמץ וחמוץ גופני או נפשי.
שלושת שלבי השיקום
בתהליך השיקום יש שלב בו מרגישים כבר בסדר.
אין כבר כאבים, המגבלה קטנה מאוד ונראה שהכל חזר למצב הרגיל.
האם זה באמת כך?
בואו ניקח מצב של פציעה. נקע בקרסול.
אדם נקע את קרסולו כשעשה תנועה לא נכונה.
מכאן ומיידית, הגוף מתחיל לתקן את המצב דרך כמה שלבים חשובים.
השלב הראשון – שלב אקוטי. (0% - 15%).
כאן לרוב יש כאב חזק, נפיחות, מגבלה רצינית בתנועה, קושי לדרוך וכו'.
בשלב זה הדלקת בשיאה, המפרק נפוח והגוף מכין את האזור לתיקון הארוך שיבוא לאחר מכן.
מערכת החיסון פועלת בצורה חזקה באזור ורקמות פגועות מפונות כדי להכין את השטח.
בד"כ שלב זה נמשך כמה ימים (בפגיעת קרסול) ומתייצב על 15% שיקום.
זה אומר שלאחר כמה ימים הכאב החזק פחת, אפשר קצת לעמוד על האזור ואולי אפילו קצת לצלוע.
השלב השני – פוסט אקוטי. (15% - 70% – 80% – 90%)
השלב השני כולל תהליך ארוך של כמה שבועות – חודשים בהם המצב מטפס עוד ועוד מעלה אל עבר השיפור.
בשלב זה האזור הפגוע עובר שינויים רבים.
רקמות משתרגות ומתחברות מחדש, הנפיחות הולכת ופוחתת, השרירים חוזרים לתפקד כרגיל וכתוצאה מכך – טווח התנועה גדל ויכולת הפעילות עולה.
אותו אדם שנקע את רגלו ירגיש בשיפור המהיר.
אחרי שבוע כבר יוכל ללכת טוב יותר. אחרי חודש אולי אפילו לרוץ.
אחרי חודשיים יוכל אולי לקפוץ קצת ואחרי 3 חודשים ירגיש שהמצב חזר לשגרה ושהנקע הוא זיכרון רחוק.
שלב זה מביא אותנו לרוב אל מצב בו אנו יכולים לקיים פעילות ממוצעת שבהחלט תואמת 70 – 80 אחוז שיפור במצב.
למה הכוונה?
פעילות שאינה מעמיסה יותר מידי על הקרסול, אינה מציבה אותו בזוויות קשות או מצריכה כוח מתפרץ ופתאומי.
זה השלב בו רוב האנשים מפסיקים את הטיפול ואת תהליך השיקום. פה בדיוק הבעיה!
למה?
אם נחשוב על זה, 80% מפוטנציאל הפעולה של מפרק הקרסול? זה דיי והותר בשביל היום-יום שלנו.
האדם הממוצע לא ירגיש כלל שחסרים לו 20% עד ל 100% תפקוד בגלל ש:
לקום בבוקר, להיכנס לאוטו, לנסוע למשרד ולשבת ליד המחשב, להסתובב קצת, להיכנס לאוטו בחזרה ולנסוע הביתה – כל אלו לא מצריכים הרבה.
כל הנ"ל דורשים מהמפרק בערך 60% מהיכולת שלו? אדם שעבר נקע ולאחר כמה חודשים נמצא ב 80% הטבה לא ירגיש בכלל שקיימת בעיה.
מתי כן תהיה בעיה?
בעוד חצי שנה ירד שוב גשם, המדרכה תהיה חלקה.
אותו אדם ממשיך בשגרת חייו.
בערב, כשהוא עושה את דרכו אל המכונית כדי לשוב לביתו, הוא לא שם לב, דורך בשלולית ומחליק.
הקרסול שלו, שנשאר על 80% פעילות, כזו המספיקה לו לגמרי ליום יום, מתבקש להינעל בפתאומיות ובכוח בזווית מוזרה שאינו רגיל אליה.
קרסול תקין בהחלט יכול לעמוד במצב שכזה אך זה מצריך 95% מהיכולת שלו.
אותו אדם מצוי ב 80%.
הפער הזה של 15% גורם לקריסה מחודשת של הקרסול כיוון שאינו יכול להתמודד עם העומס שהופעל עליו.
והנה – נקע חוזר.
ה20% שנותרו לשיקום הם אלו שיהוו את הבסיס לפציעה הבאה.
הם אלו שכואבים כל פעם כשמשתנה מזג האוויר או כשהלכנו קצת יותר מידי.
לכן, חשוב לא לעצור ב 20% ולהמשיך לשלב הבא.
השלב השלישי – שלב בדיקת וביעור החמץ (חמוץ) – שלב החיזוק והשיקום.
כדי לגרום לגוף להמשיך את תהליך התיקון, כדי לדחוף אותו להגיע כמה שיותר קרוב ל"הגדרת היצרן" (100%), עלינו להמשיך לגרות אותו.
השלב השלישי - חיזוק ושיקום. (80% - 100%)
בשלב השלישי אנו ממשיכים בטיפול ובתרגילים אבל מעלים רמה והילוך.
בשלב זה נשלב תרגילים מורכבים יותר.
כאלו בהם העומס שמופעל רב יותר, מהיר יותר, תזזיתי יותר.
בשלב זה נעבוד עם דיקור בצורה שונה, טווינא, כוסות.
הכל כדי להמשיך ולגרות את האזור לתיקון נוסף.
בשלב השלישי עלינו לחפש היכן עוד מסתתר הכאב, ממש כפי שאנו מחפשים את החמץ עם הנר.
עלינו להבין באילו זוויות קיימת עדיין בעיה, היכן מסתתרת החולשה ואיפה קיימת רגישות ולעבוד בצורה ההולכת ונהיית מדויקת יותר ויותר על האזור.
עלינו לצמצם למקסימום את הפוטנציאל לפציעה הבאה ע"י הגדלת יכולת וטווח התנועה עד למקסימום.
במידה ואנו ספורטאים מקצועיים, התרגילים והעצימות יראו לנו מוכרים.
במידה ולא, בשלב זה נעבוד בצורה השונה לחלוטין מדרישות היום יום שלנו.
כל זה כדי לייצר טווח פעילות רחב יותר שיכלול בתוכו את היכולת לשגרה היומיומית אך גם אל הרבה מעבר לה. בדיוק בגלל אותה שלולית חלקה או מכשולים הדומים לה.
כדי שנוכל לנוח ולדעת שהכל מוכן לחג, שאין שום חשש שנופתע ממשהו לא צפוי, עלינו לבאר את החמץ ולאחר מכן לשוב ולבדוק גם בפינות הרחוקות והנסתרות ביותר בבית – שהוא אינו שם!
כדי שנוכל לנוח ולדעת שהכל מוכן להמשך חיינו ולפעילות התקינה, שאין שום חשש שנופתע בתנועה או דרישה לא צפויה, עלינו לבאר את הכאב החמוץ מגופנו ולאחר מכן לשוב ולחפשו גם בתנועות הכי לא שגרתיות – לראות שאינו מתחבא בהן.
אני מזמין אתכם לעשות את האחרון בטיפול, בעבודה, בתרגילים. ואת הראשון? בעזרת נר, נוצה ושקיות חמץ המוטמנות בספריה.
חג שמח!
תום
Komentar